רש"י על תענית ח׳ ב:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור תענית ח׳ ב:ט״ו
15 קִבּוּץ, גְּיָיסוֹת, צְדָקָה, מַעֲשֵׂר, פַּרְנָס סִימָן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים כְּיוֹם קִבּוּץ גָּלִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוּבָה ה׳ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב״, וְאֵין ״אֲפִיקִים״ אֶלָּא מָטָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם״.
פירוש רש"י על תענית ח׳ ב:ט״ו
15 כאפיקים – כאפיקי נחלים:
16 בנגב – יבשה והנה חרבו מתרגמינן נגיבו:
17 אפיקי ים – מוצאי ים אלמא אפיק לשון מים ואפיקים בנגב נמי לשון גשמים: